Well, well, well.
How the turn tables...

רציתי לחלוק עם דוברי העברית בפיד שבסמסטר הקודם העברתי לראשונה בטכניון את הקורס שלי Modern Computer Vision. ההקלטות של ההרצאות (בעברית) וכל החומר זמינים באתר הקורס. 👇

השקעתי המון בקורס וניסיתי ליצור את הקורס שהלוואי שהיה לי בתור סטודנט. הקורס משלב Deep learning לראייה (כ־70%) עם ועיבוד אותות (כ־30%). מתחילים ממש מאופטיקה דרך CV, ML קלאסיים (האלמנטים שיש להם חשיבות בשימוש המודרני) ועיבוד אותות ומגיעים לשיטות העדכניות, עם דגש על הבנה אמיתית לעומק, אינטואיציה ומתמטיקה עם כמה שפחות ניפנופי ידיים.

שיעורי הבית (שזמינים גם הם להורדה) מושקעים מאד ויש להם פילוסופיה משלהם. כל משימה מחולקת לשלושה חלקים:
Theory, from-scratch, applied.

זה המחזור הראשון של הקורס אז ייתכנו טעויות פה ושם.

לדוברי אנגלית שטרחו לתרגם: בסמסטר האביב הקורס יעבור (כנראה) באנגלית. 👇

הסיבה המרכזית שאני לונג על המשך המלחמה היא שנתניהו פשוט לא יכול להרשות לעצמו שהמערכה תסתיים באופן הזה.
הימין הסכים לבלוע את הצפרדע העזתית בתמורה להכרעה איראנית - הוא לא יסכים לבלוע את הצפרדע האיראנית בשביל שהאמריקאים לא ישלמו 4 דולר לגאלון בחודשים הקרובים

מסתבר שהפיד מתעקש לדון בנושאים שאני מבין בהם די הרבה, אז התשובה הנכונה לשאלה היא תואר ראשון בטכניון ואז דוקטורט/פוסטדוק במיט.

הוט טייק:
לעבור לחו"ל באופן זמני לרכוש השכלה/מקצוע - לגיטימי.
לעבור לחו"ל כי קצת קשה אז מתקפלים - אגואיסטי, לוזרי והכי גרוע - טעות אסטרטגית.

משל המרק: מה מעצב את יחסי ארה"ב-ישראל? (תגובה לטור של ידידי @YonatanAdiri )

השבוע פרסם ידידי יהונתן אדירי טור דעה שעורר דיון סוער (קישור בתגובה הראשונה), וכקולגה אני רוצה להתייחס אליו. אתחיל מהשורה התחתונה: אני מסכים ולא מסכים עם יהונתן, שככלל טוען שהאתגר המהותי של ישראל בזירה מ-"הסברה") הוא תהליכי עומק שמתרחשים בחברה האמריקאית, ולכן ששינוי מדיניות, החלפת ממשלה או מינוי דובר ראוי לא יפתור אותה.

נקודת המוצא של הטיעון שלי היא שיחסי ארה"ב-ישראל מושפעים משתי קטגוריות של דברים:
1. נושאי מדיניות, כמו השליטה הישראלית ביו"ש או המלחמה באיראן (אבל לא רק בנושאי ביטחון: במהלך תקופת "תוכנית לוין", למשל, גם מערכת המשפט הייתה נושא מרכזי), וככל שהפערים בין הצדדים קטנים יותר כך היחסים טובים יותר.
2. תהליכי עומק *בשני הצדדים*, שמעצבים את החברה: במקרה של ארה"ב, מדובר בארבעה אשכולות של תהליכים - אסטרטגיים (שינויים בסדר העדיפויות של ארה"ב כמו הסטת הקשב לאסיה), אידיאולוגיים (כמו ההתכנסות לזירה הפנימית, עליית שיח הזהויות בשמאל והבדלנות בימין, או ירידה בגאווה הלאומית - וראו תמונה), דמוגרפיים (החל משינויים בהרכב האתני של ארה"ב וכלה בירידה ברמת הדתיות) וטכנולוגיים (ובראשם הכוח של רשתות חברתיות להשפיע על תפיסות יסוד).

החיבור בין שתי הקטגוריות האלה - מדיניות ותהליכים - הוא זה שמעצב את יחסי המדינות. בהמשלה, תחשבו על מרק: נושאי המדיניות הם מרכיבי המרק (הירקות, העדשים, וכו'), הם אלה שנותנים את הטעם ואת הצבע ואותם אנחנו "מרגישים", אבל הם לא מתקיימים בוואקום אלא בהקשר רחב יותר - התהליכים הם המים, ובלעדיהם אין "מרק" אלא אוסף של ירקות יבשים.

אז אני מסכים עם יהונתן לגבי העובדה שלא נכון לתלות את כל האחריות לאתגרים שיש לישראל מול דעת הקהל האמריקנית במדיניות הישראלית - ובהרצאות שלי אני גם ממש אומר, "אם מחר בבוקר יש שלום עם הפלסטינים, פתרנו את האיום האיראני, הסדרנו את מערכת המשפט - האם עדיין יש לנו בעיה בציבור האמריקני?" התשובה המתבקשת היא כן.

אני לא מסכים עם הטענה לפיה הירידה בתחושת הגאווה של אמריקאים (בעיקר צעירים ובעיקר דמוקרטים, וכמובן בעיקר - צעירים דמוקרטים) משמעה בהכרח ניכור מהרעיון הלאומי או מהפעלת כוח, שנעשו מזוהים עם ישראל בשנים האחרונות.
כלומר, ברור שיש חלקים בקואליציה הדמוקרטית שכן מנוכרים לדברים האלו (ונתקלנו בהם במהלך המלחמה האחרונה), אבל יש סיבות רבות ומגוונות לירידה ברמת הגאווה בקרב מצביעים דמוקרטים, סיבות שאני נתקל בהן במסגרת ההרצאות והפגישות שעושה @lib_ra_el בקמפוסים, בקהילות פרוגרסיביות ובקונגרס האמריקאי. חלקן יכולות להיות רציונליות לחלוטין ("אני לא יכול להרגיש גאווה במדינה שרבע מאזרחיה לא יכולים להרשות לעצמם ביטוח בריאות"), אחרות הן רגשיות יותר ("אני חושב שאמריקה הולכת לכיוון מפחיד תחת טראמפ"), יש כאלה שהן פוליטיות-אנליטיות ("מי שמתעטף בפטריוטיות מנסה להסתיר משהו"), וכמובן יש כאלה שהן זהותיות לחלוטין ("להגיד 'אני פטריוט' זה להזדהות עם טראמפ וה-MAGA, אני לא רוצה בזה חלק").

יש לזה גם תנועת מטוטלת: בבחירות למושל פנסילבניה ב-2022 ג'וש שפירו הריץ קמפיין שלם על reclaiming של גאווה לאומית. בבחירות 2024, קמאלה האריס ניסתה - ומן הסתם לא בהצלחה גדולה - למתג את עצמה סביב ערך החירות והגאווה בלהיות אמריקאית.

נחזור לארה"ב-ישראל: יש תהליכי עומק (ה-"מים") שמעצבים את היחסים. עם חלקם יש מה לעשות (אם ארה"ב שמה בראש סדר העדיפויות שלה הבטחת מינרלים קריטיים, למשל, ישראל צריכה לחשוב איך היא ממצבת את עצמה כשותפה נכסית *בתחום הזה* במקום למחזר קלישאות על "אנחנו נותנים מודיעין כמו חמישה CIA") ועם חלקם ממש לא ("הדור של הביידנים" הולך ופוחת, ובמקומו עולה דור שלא רואה בישראל מדינה קטנה ומסכנה אלא מעצמה אזורית). יש כאלה שאפשר לנסות לעצור, להאט או לבטל (רגולציה על רשתות חברתיות למשל, או העברת בעלות) ויש כאלה שלא (הפרוגרסיבים, בהיותם מחויבים ל-Progress, תמיד יהיו ביקורתיים יותר כלפי ממשלתם-שלהם: "אם אנחנו מקבלים ציון 80 על הטיפול שלנו בחסרי בית, אותי מעניין בעיקר למה הורידו לנו 20 נקודות").
ישראל, שהברית שלה עם אמריקה היא אבן הראשה של הביטחון הלאומי שלה, חייבת ללמוד איך להשתנות לאור התהליכים האלה, במקום להמשיך להתנהל כאילו אנחנו עדיין בשנות השמונים.

אבל למדיניות - ובעיקר במקומות שניכרים פערים משמעותיים בין הצדדים - יש תפקיד מפתח בעיצוב היחסים. המיאוס של אזרחים אמריקאים מהסיוע הצבאי הוא אמיתי, ולא משנה כמה נחזור על האמירה לפיה "זה כסף שחוזר לכלכלה האמריקאית". המשטמה של מחוקקים אמריקאים כלפי פשיעה לאומנית ביו"ש היא אמיתית, בעיקר לאור מה שהם רואים כעצימת עין של הממשלה ואוזלת יד של הצבא (ממשלה שמקבלת מהם גיבוי מדיני וצבא שמקבל מהם סיוע צבאי). רק הבוקר התפרסם ששגריר ישראל בוושינגטון מתריע מהנזקים שזו גורמת לנו, כולל בקרב ידידינו הקרובים ביותר - לנסות "להסביר" את המדיניות הזו שקול לניסיון לשכנע צמחוני להזמין מרק עוף.

אם ישראל רוצה לשמור על יחסיה המיוחדים עם ארה"ב - וכפי שראינו בשבועות האחרונים, הם אכן מיוחדים - היא צריכה לחשוב אסטרטגית: כמו שחקן שחמט, על איזה מדיניות ישראלית אני מוכנה לוותר ("החייל") כדי לשמור על מה שחשוב לי באמת ("המלך"), כמו למשל אספקה של מיירטים למלחמה באיראן - ולמצוא דרך לגשר על הפער בין ישראל, שככלל רואה במלחמה הזו כורח המציאות, לבין ארה"ב, שם כשני-שליש מהאמריקאים רואים בה מלחמת ברירה (לפי סקר של CBS).

ומה לגבי מנהיגים? מה לגבי התפקיד של אנשים אינדיבידואלים בעיצוב היחסים? הטיה ידועה היא לייחס חשיבות יתר לתפקידם של מנהיגים, דומיננטיים ככל שיהיו, בעיצוב יחסי מדינות. המחשבה ש-"אם רק נחליף את ביבי" הכל יחזור לקדמותו, או "אם רק נמנה דובר לאומי" זירת ההסברה תשתפר פלאים, היא מנחמת אבל לא מציאותית. אם נמשיך את משל המרק, תפקידם של אישים הוא כמו תפקידם של תבלינים: הם יכולים מאוד לשדרג, אבל במינון ובהרכב הלא נכון הם יכולים להרוס, ובכל מקרה הם לא תחליף לדבר האמיתי.

✨ Exciting start to 2026 for The Zinger Lab!

Proud to share 4 new papers advancing biomimetic nanomedicine:

🔬 Endothelial-targeted defined biomimetic NPs (SMALL)
Read here: lnkd.in/d33xZFDV

⚙️ How fabrication shapes NP performance (Small Methods)
Read here: lnkd.in/d-PVSswe

🤰 Nanomedicine for pregnancy challenges (@natrevbioeng )
Read here: lnkd.in/d-PVSswe

🧬 Drug-free immunotherapy for TNBC (@acsnano )
Read here: lnkd.in/dv-gBKCC

Led by @OfriVizenblit , @ArberSivan , Ilana Elizarov, Rawan Mhajne & Tamar Gross Lev- powered by an amazing team.

🔗 TheZingerLab.com

#Nanomedicine #Biomimetics #Immunotherapy #DrugDelivery

@TechnionLive @TechnionUSA @technionalumni @CRSScience @ERC_Research

I was released from Hamas captivity in January and I am a die hard fan of Maccabi Tel Aviv.
I am shocked to my core with this outrageous decision to ban me, my family and my friends from attending an Aston Villa game in the UK.
Football is a way of bringing people together irrespective of their faith, colour or religion and this disgusting decision does the exact opposite. Shame on you.
I hope you come to your senses and reconsider.
I do wonder what exactly has become of British society, this is like putting a big sign on the outside of a stadium saying “No Jews allowed”
What has become of the UK where blatant antisemitism has become the norm?
What a sad world we are living in.

I wrote to the Norwegian Nobel Committee!

You must award the prize to President Donald J. Trump!

To my knowledge, I’m the only one who nominated the President on time for the award, January 29, 2025.

I called it, he is the President of Peace ☮️

@POTUS @realDonaldTrump

New paper alert!
Great effort from the @JoshVermaas, @gabriela_ssc labs - led by @ocfiebig - where we showed how lipids play a key role in regulating photosynthetic activity in purple bacteria.
Check it out!

pubs.acs.org/doi/full/10.10…

זמנים מעניינים להיות בהם חוקר באקדמיה הישראלית - הרבה אתגרים אבל גם לא מעט הזדמנויות.
הוזמנתי לכנסת לתת את השנקל שלי לגבי איך לנצל הזדמנויות להחזיר לישראל מדענים טובים.
מהצד האקדמי היה קונצנזוס, מהצד הפוליטי הייתה אוזן ומהצד המקצועי במשרדים הייתה הבנה. אני אופטימי (:

Shocking that @MIT Broad fired someone for cheering Kirk’s murder, yet for 2 years MIT supported students and faculty cheering on mass murder. Threats, harassment, and calls for violence were ignored, & victims were left unprotected. Now they act, not bc of free speech or safety, but image & financial interests

In materials science, crystallization is usually driven by supersaturation and tuned by factors like temperature and solvent composition. In biology, however, crystals must form under physiological conditions and ambient temperatures, which drastically narrows the “playground” for crystallization.

In our new study, just published in @nchembio, we used zebrafish crystal-forming cells as a model to uncover what drives biogenic crystal formation - and found that pH dynamics play a central role.

By integrating cryo-electron microscopy, spectroscopy, and pharmacological perturbations, we revealed how the iridosome microenvironment orchestrates guanine crystal formation. Early-stage iridosomes are highly acidic, which likely facilitates the buildup of protonated amorphous guanine and the assembly of macromolecular scaffolds. As the organelles mature and crystals expand, the pH gradually neutralizes, enabling further growth. When these pH changes are disrupted, crystal formation is severely impaired, highlighting the importance of tightly regulated organellar environments in biological crystallization.

This work was brilliantly led by @ZoharEyal1 , together with @RachaelDeis and Anna Gorelick Ashkenazi, and made possible through the contributions of many wonderful collaborators and friends: @yuval_barzi, Yonatan Broder, @KellumAshe74214, @NetaVarsano, Michal Hartstein, Andrea Sorrentino, Ron Rotkopf, Ifat Kaplan-Ashiri, Katya Rechav, Rebecca Metzler, Lothar Houben, Leeor Kronik, Peter Rez.

#Crystallization, #Biomineralization, #MaterialsScience, #CellBiology, #StructuralBiology, #CryoEM, #Spectroscopy, #Zebrafish

Check it out:
nature.com/articles/s4158…

Hitting the ground running!

כל מילה

Cheers guys loved you all ❤️
(Iran threatens to hit the Technion campus).

What's the German word for crystal night?

It should be pretty easy to spot the difference…

‘Quiet’ night in Tel Aviv. Pray for us all. We will prevail. I am happy to stand with Israel today, now more than ever.

What an honor! 👏🏻🇮🇱👏🏻

Retsef is such a phenomenal scientist and an even better person.
So well deserved and I'm sure he will do his best to benefit us all.

On what should’ve been a unifying day at @MIT, President Sally Kornbluth let a commencement speaker hijack the stage to demonize Israel. Nearly 2 years of antisemitic hostility—and still, Jewish students get silence while bigotry gets a mic. Shameful.
#freeMITfromSallyKornbluth